האחריות על כולנו, כי לא מספיק לגדל ילדה שהיא פרח לתפארת בתוך המשפחה הפרטית שלנו. צריך גם לבנות חברה לתפארת שבה עשבים שוטים ומעוותים כאלו פשוט לא יוכלו לגדול או להתקרב לפרחים. המאמר הזה נכתב בידיים רועדות מדם ליבנו, כי כל הבנות הן הבנות של כולנו, והטיפול החינוכי-חברתי מוטל על הכתפיים שלנו כחברה. אסור לחכות לאסון הבא.
אומרים שאנחנו עם חכם. הבאנו לעולם את הדיסק און קי, את עגבניות השרי ואת כיפת ברזל. אז איך אנחנו חיים בתוך גינה כזו מוזנחת שבה העשבים האלו גדלים פרא? כנראה שאנחנו מבריקים בהמצאות שלנו, אבל הרבה פחות מוצלחים בהתנהגות וביחס בינינו. אף אחד לא מלמד כאן דרך ארץ, והתוצאה היא חיים מלאי סטרס, עצבים ושנאה, שבמקרים קיצוניים מסתיימים בטרגדיה ובנרות זיכרון.
גם אם הגענו לפסגת ההייטק, מהותנו הפנימית כבני אנוש לא התפתחה הרבה, מנגנון הדחפים שמניע אותנו נשאר פרימיטיבי ואגואיסטי.
כנועים ליצר התחרותי שדוחף אותנו לדרוך זה על זה, להרוויח כמה שיותר, ועדיף על חשבון האחרים. גאווה ושנאה הדדית שורות בין כולם לכולם. בין ילדים שמחרימים ובין מבוגרים שמנצלים ורומסים. אז מה הפלא שהיא מתפרצת גם בין בני זוג?
בחברה של זלזול כללי, גברים מוכנים להזיז את הנשים במרפקים הצידה, שלא יעמדו בדרכם. הזלזול הזה הוא בעיה שורשית, עמוקה, שקיימת באנושות כבר אלפי שנים. היא לא זוגית נקודתית, היא כלל חברתית. ובחברה המודרנית של המילניום השלישי אין לזה מקום. דרוש כאן חינוך אנושי חדש.
בעולם החדש החברה צריכה לעבור "כיול" שיאפשר לנשים וגברים להרגיש לגמרי שווים. ושווים זה לא זהים. אישה חלשה יותר פיזית, תלויה בדאגתה למשפחתה, לילדיה וגם לה עצמה. דווקא המקום הפגיע הזה צריך להזמין כלפיה יחס עדין, אדיב, מתחשב מהגבר. כן, יחס של ג'נטלמן.
כדי לתקן את הזלזול שהתפשט כאן, צריך להעניק לנשים לא רק שוויון אלא ממש עדיפות. כמו במאזניים, שמניחים משקלות זה לעומת זה במטרה לאזן בין שני הצדדים. ולא מדובר על שריון תפקידים בכירים, מדובר על יחס פנימי עדין ובריא שעלינו להנביט ולגדל בחברה הישראלית מצד הגברים לנשים. זה צריך לזרום בדם שלנו, לעבור עמוק בחינוך שלנו, עד שזה יהפוך להיות טבעי.
ידוע בחינוך ובפסיכולוגיה שהרגל שמסגלים בהתמדה, הופך לטבע שני. אנחנו צריכים להתחיל עם זה משלב חינוך הילדים, להשקיע משאבים בסרטים ובסדרות טלוויזיה בריאות, לערוך שיחות מצולמות עם פסיכולוגים. אבל במקום זה כולם יושבים וצופים בעוד קרבות והתנגחויות של פוליטיקאים, או לחילופין בעוד קרבות סכינים על המנות המצולחתות ביותר. אז למה אפשר לצפות?
יש הבדלים טבעיים בין גברים לנשים, ואנחנו לא רוצות לטשטש אותם. אנחנו נשים לא גברים, ואנחנו לא רוצות שיתייחסו אלינו כמו לגברים. ולכן החינוך הנכון הוא ללמד את הבנים, שיגדלו ויהפכו לגברים, לתת לנשים יחס מיוחד, מקום מיוחד. זה קצת מזכיר את היחס החם והעדין שאנחנו נותנים לילדים שלנו. מפני שילד נמצא במצב רגיש ופגיע יותר, אנחנו תמיד עוטפים אותו בהגנה.
כמו שגבר בריא מסתכל במבט מיוחד, עדין ואוהב על הילד שלו, כך הוא צריך להסתכל על אישה בחברה. עליו לשייך לה חשיבות מיוחדת. רק בצורה כזו אנו נהפוך שווים ונתקן את הזלזול הקיצוני והכוחני שקיים היום.
יש הבדלים טבעיים בין גברים לנשים, ואנחנו לא רוצות לטשטש אותם. אנחנו נשים לא גברים, ואנחנו לא רוצות שיתייחסו אלינו כמו לגברים. ולכן החינוך הנכון הוא ללמד את הבנים, שיגדלו ויהפכו לגברים, לתת לנשים יחס מיוחד, מקום מיוחד. זה קצת מזכיר את היחס החם והעדין שאנחנו נותנים לילדים שלנו. מפני שילד נמצא במצב רגיש ופגיע יותר, אנחנו תמיד עוטפים אותו בהגנה.
© כל הזכויות שמורות לישראלית – עיתון נשי חברתי
מבית קבלה לעם
הצהרת נגישות