תופעת ה"אל-הוריים", או בעברית מדוברת, אנשים שלא רוצים להביא ילדים לעולם, גורמת להרמת גבה במעצמת ילודה כמו ישראל. מסיבות שונות ומגוונות החליטו האל-הוריים בשלב מסוים של חייהם שילדים פשוט לא באים להם טוב.
פרקטית, הם צודקים. ילדים עולים לנו הרבה עצבים וכסף. הם בוכים בלילה, מלכלכים את הבית, מרוקנים את חשבון הבנק ומורידים את הרומנטיקה הזוגית ביגון שאולה. והבונוס – הם לכל החיים. למה שאדם, וכולנו אגואיסטים מטבענו, ירצה להשקיע את כל החיים שלו בילד?
בחיים המודרניים ההחלטה הופכת קשה במיוחד. המערכות שלנו לא מסודרות נכון בשביל שההורים יצאו ליום עבודה בלב שקט וידעו שהילד שלהם בידיים טובות, ולכן כל הורה באופן פרטי צריך להשתעבד מרגע הלידה ולהשקיע המון זמן, כוחות, כסף ועצבים בטיפול בילדיו. באוכלוסייה החרדית, לדוגמה, מביאים הרבה ילדים, ויש מערכות לכל גיל וגיל שדואגות, מטפלות ומחנכות, ומקטינות את הנטל על ההורים.
איך שלא נסובב את זה, עיקר האחריות לילדים מוטלת על האימהות. אם נשים מעוניינות להקים משפחה, לרכוש השכלה, לפתח קריירה ולשמור על שפיות, הן צריכות להשתמש בכוח שלהן כדי לארגן מערכות חינוך טובות. אין למי לבוא בטענות, יש הרבה נשים בכנסת, אינספור ארגוני נשים, ועלינו לדרוש מהם לפעול ולבנות תנאים נוחים לאימהות.
וחזרה לאל הוריים, על אף התופעה החריגה, לא פלא שהם לא רואים במשפחה ערך עליון. הרי מי מאיתנו קיבל חינוך בכל 12 שנות לימודיו בבית הספר לחיי משפחה טובים? מישהו הכין אותנו לזה? נתן חשיבות למשפחה? מה שהיה ברור וטבעי לסבתות שלנו, שכולם מתחתנים ויולדים, לנו כבר לא ברור מאליו.
יש לנו בתי ספר ואוניברסיטאות, אבל אף אחד לא מלמד אותנו איך לבנות משפחה. למה? כי זה לא רווחי, לא יוצא מזה כסף. כל הדמויות המובילות בחברה שלנו, גברים ונשים כאחד, חושבים על טובתם האישית במקום על טובת החברה. הם מזניחים ולא רואים במשפחה ערך חשוב שצריך לטפח.
חינוך לחיי משפחה צריך להתחיל מהגיל הצעיר, הוא צריך להיות חלק מהשיח שלנו, להיות במרכז החברה כי זה העתיד שלה. גם כלי התקשורת צריכים לעבור מהפכה ולחנך לקשר טוב וקירבה בין אנשים. כרגע הם הורסים את הדור הבא, מציגים לנו רק יחסים מכוערים, גירושים ומאבקים ומנפחים את האגו שקיים גם כך בכולנו.
אולי האל הוריים יעזרו לנו להתנקות מדעות קדומות ולברר מהי חברה מתוקנת ובריאה עם קשרים הדוקים וטובים, אילו מטרות מיוחדות יש לה, ומה החלק של מוסד המשפחה כיסוד לבניית החברה. כי בסופו של דבר, כולנו צריכים לחיות בחברה שהיא כמו משפחה אחת גדולה.
© כל הזכויות שמורות לישראלית – עיתון נשי חברתי
מבית קבלה לעם
הצהרת נגישות