מתנה משמיים

שעת בין הערביים, שרידי אור אחרונים נכנעים לאפלולית הלילה, בן זוגי ואני ירדנו לצעדה היומית. חצינו את הפארק בריצה, הרגשתי שדרכתי על משהו קשיח, הייתה זאת מעטפה חומה, גדולה.

התלבטתי אם להרים או להמשיך הלאה, אך הסקרנות גברה, הרמתי את המעטפה, פתחתי בחטף, בתוכה ערימות של שטרות כסף, אומדן מהיר, הרבה אלפים.

הלב פעם בקצב מוגבר, התרגשתי, לא ידעתי את נפשי כיצד לנהוג, קול אחד במוחי הדהד, מה אקנה בכסף הזה, קול שני לחש, מי המסכן שאיבד את כספו, צמרמורת בלבול, ערבול המחשבות.

חזרתי לביתי, פתחתי את המעטפה, ניסיתי לספור, המון כסף, האדרנלין זרם בקצב מסחרר. הרגשתי שאני נוגעת במשהו שאינו שייך לי, ואז נפלה ההחלטה, נרד לאזור הפארק, אולי נפגוש את בעל המעטפה.

בפארק כבר חשוך, רק שני עמודי התאורה ניצבים באורם העמום, ואז ראינו אותם, זוג, גבר ואישה עם שני ילדים, מסתובבים עם פנסים, מחפשים דבר מה. "אתם מחפשים משהו"? שאלתי, "כן" ענתה האישה רועדת כולה, "לפני כחצי שעה חזרנו מקניות, ונשמטה מידינו מעטפה חומה ובה כסף".

"מצאנו אותה" אמרתי, "באנו לחפש אתכם", לבי הלם בפראות, הם התקרבו עם הפנס, "זאת המעטפה!" קראה האישה בהתרגשות, עיניה פעורות מבעד למסכה, מלאות בלחלוחית מנצנצת. היא דיברה בהתרגשות, בקושי הצלחתי להבין, "במעטפה זה הפדיון מחנות המכולת שלנו, בכסף זה אנו אמורים לשלם לספקי הסחורה, תשלומי ארנונה, דמי שכירות ועבור שכר הדירה הפרטית שלנו. היינו מיואשים, חסרי תקווה", "תודה" היא זעקה, תוך שהיא ממררת בבכי שניכר בו ייאוש ועייפות, רציתי לאחוז בידה, אך רק הגשתי לה את המעטפה, אותה אימצה מיד לליבה, כמו נאחזת בשביב תקווה הישרדותי.

היא ביקשה את מספר הטלפון שלי. הרגשתי הקלה עצומה, שמחה פנימית אדירה הציפה את כל חושיי, זוהי שמחה מיוחדת, שונה, ניתן לחוש בה כשעושים למען האחר. נותרתי באפיסת כוחות נוכח שבריריות החיים.

למחרת הם ניצבו בפתח ביתנו, בידה שני בקבוקי יין ושוקולד משובח. "זה מהמכולת שלנו", מלמלה במבוכה, "זו תודתנו הצנועה", צורף אף מכתב: "מודים לכם על היושרה והשבת האבדה, הלוואי והאנושות תחבק ותחמול איש את רעהו כמוכם, רק כך העולם יירפא מתחלואיו, השבתם את האמון שנסדק בנו, תודה מהלב".

התרגשנו מאוד, חשנו שהצלחנו ולו במקצת לאחות את הסדק שנפער בחייהם, לשמח את נפשם. הרהרתי בלבי, שהרמוניה וסנכרון יחסים טובים בינינו, זה בדיוק מה שהטבע דורש מהאנושות כולה, מכל אחד ואחת מאיתנו, מכל מי שנקרא "אדם".