תפריט
תפריט
כאב שיניים פתאומי הופיע לבעלי, ונאלצנו לנסוע בדחיפות למרפאת שיניים בבני-ברק. ואז, ללא התראה מוקדמת, הטלפון הסלולרי שלו נדם. הונחנו באדיבות על ידי עובר אורח למיקומה של חנות הטלפונים. עם כניסתנו חווינו תחושת הלם, חשנו שאנו נמצאים במנהרת הזמן של לפחות מאה שנים לאחור. בצידה האחד של החנות סנדלרייה, כשבאוויר ריח חריף של עורות ובה עשרות נעליים מרוטות, קרועות ובלויות לבלי היכר, כולן מיועדות לתיקון ולשיפוץ. אלו היו נעליים שמזמן היינו משליכים אותם לפח, עוד טרם הגיעו לדרגת בלאי כזו. ובחלקה השני של החנות, מונחים טלפונים פשוטים למכירה, הוא גם סנדלר וגם מוכר ומתקן טלפונים.
תוך כדי בדיקת הטלפון, נכנסה לחנות בסערה נערה כבת 16, בידה זוג נעליים ישנות ודהויות שכבר לא ניתן לזהות את צבען המקורי, "נשבר לי העקב" אמרה, "יש לי הערב חתונה, אנא תקן לי עוד היום", התחננה. "זה יעלה לך 50 שקלים", ענה הסנדלר. נדהמתי, נראה היה כי אלו נעליים שעברו רגליים רבות ורקדו באין ספור חתונות.
כמעט רציתי לומר לה שתוסיף מעט שקלים ותקנה נעליים חדשות, אך שתקתי, הבנתי שאני נמצאת במקום שונה ממה שאני רגילה, מקום בו החיים מתנהלים אחרת, משהו כאן הזכיר את העיירה היהודית של לפני מאות שנים. וכאן בסנדלרייה חשתי בעוצמה, שעל אף השוני אנו כולנו בני אותו עם ומדינה, בני אותה דת ולאום. חשבתי על שונאינו ואויבנו שמייחלים למחוק אותנו מעל פני האדמה, ואז בבת אחת כמו בזעקת צופר מחרישת אוזניים, הבנתי שכל אחד מאיתנו צריך לקחת אחריות אישית כלפי המצב החברתי ולא להאשים את השלטונות בבעיות החברתיות. אין לנו ברירה אלא להפנים שכולנו כגוף אחד נמצאים כלפי מערכת עליונה שדורשת הרמוניה בין כל הצבעים, הטעמים והריחות, חילוניים או דתיים.
וכמו שנאמר, "כל ישראל ערבין זה לזה", אז האחריות חלה על כולנו, והגמול לטוב או לרע אף הוא חל על כולם ללא הבדל. ומה שנותר לנו זאת הערבות, זה הכלי היחיד שבו נוכל לאחות את הסדקים והקרע החברתי. הבחירה לחיים בהדדיות ובהרמוניה היא בידינו. לנו זכות הבחירה לחיים טובים, או חלילה לאסונות. מה דעתכם שנממש בינינו את הערבות הלכה למעשה בינינו?
© כל הזכויות שמורות לישראלית – עיתון נשי חברתי
מבית קבלה לעם
הצהרת נגישות