פסיפס ישראלי

צְפִירוֹת בַּכְּבִישׁ, צְעָקוֹת בַּתּוֹרִים

בָּתֵּי חַבָּ"ד בַּמִּזְרָח, הִתְמַקְּחוּת עִם מוֹכְרִים

כָּל אֵלּוּ מַרְכִּיבִים אֶת אוֹתוֹ הַפְּסֵיפָס

וְזֶה לֹא נִתְפָּס,

זֶה לֹא נִתְפָּס.

יְלָדִים שֶׁמְּשַׂחֲקִים קלאס בֵּין הַשִּׁעוּרִים

פָלָאפֶל עִם טְחִינָה שֶׁזּוֹלֶגֶת מֵהַצְּדָדִים

כָּל אֵלּוּ מַרְכִּיבִים אֶת אוֹתוֹ הַפְּסֵיפָס,

וְזֶה לֹא נִתְפָּס

זֶה לֹא נִתְפָּס.

חֲבֵרִים מֵהַצָּבָא, סִפּוּרִים מִלְּבָנוֹן

יוֹם עַצְמָאוּת שֶׁטּוֹמֵן בְּחֻבּוֹ יוֹם זִכָּרוֹן

כָּל אֵלּוּ מַרְכִּיבִים אֶת אוֹתוֹ הַפְּסֵיפָס

וְזֶה לֹא נִתְפָּס,

זֶה לֹא נִתְפָּס.

חֲרֵדִים בִּבְנֵי בָּרָק, שְׂמֹאלָנִים בַּצְּמָתִים

חַבְרֵי הַכְּנֶסֶת וַעַד אַחֲרוֹן הָאֶזְרָחִים

כָּל אֵלּוּ מַרְכִּיבִים אֶת אוֹתוֹ הַפְּסֵיפָס,

וְזֶה לֹא נִתְפָּס

זֶה לֹא נִתְפָּס.

כָּמַהּ שֶׁאִבַּדְנוּ כִּוּוּן, שֶׁאִיֵּן לָנוּ דֶּרֶך

שֶׁמִּזְּמַן נִדְמֶה שֶׁאָנַחְנוּ עַם "רַק בְּעֵרֶךְ"

מְפֹרָדִים, מְפֻלָּגִים, וּבְעִקַּר חַלָּשִׁים

וְכָל אֶחָד מְחַפֵּשׂ אֶת מִי לְהַאֲשִׁים

וְהַמַּגֵּפָה תַּמְשִׁיךְ לִטְרֹף לָנוּ אֶת הַקְּלָפִים

עַד שֶׁנַּסְכִּים לְהִסְתַּכֵּל בְּעֵינַיִם, עַד שֶׁנַּפְנִים

שֶׁכֻּלָּנוּ חֵלֶק מֵאוֹתוֹ הַפְּסֵיפָס

וְנַפְסִיק לְמַלְמֵל שֶׁ"זֶה לֹא נִתְפָּס

זֶה לֹא נִתְפַּס".