אט אט זה יחלחל לתוכנו, וההתמקדות תהיה במה שהתלמידים של היום באמת צריכים כדי לפתח כישורים חברתיים, ללמוד איך להסתדר יחד, אחד עם השני ולא אחד נגד השני. כבר לא תחרות, משחקי כוח ושליטה. כבר לא חרם והשפלה.

עכשיו, זה הזמן להתעורר. להבין שהמצב הזה שנכפה עלינו הוא קרש הקפיצה הכי טוב שקיבלנו במעל מאתיים השנים שבית הספר קיים ולא שינה את תצורתו. העולם משתנה ואיתו מערכת החינוך.

המורים כבר מבינים, שלטעת בילדים את הרגשת הביחד, זו המהות האמיתית. היום בבידוד אנו רואים עד כמה הילדים כמהים לחברה, לחיבוק, לשיח אמיתי. והמורים בלב שלם מספקים את הסחורה. גם אם בינתיים מאחורי מסך.

ולאט לאט הילדים ירגישו שאין יותר טוב וחשוב מהחברים. הם מוכנים לעשות בשבילם הכול, ממש כמו בפלוגת קומנדו בצבא. וההרגשה המיוחדת הזאת, קשה לתאר אותה במילים. צריך להרגיש אותה, והיא תוליד חברה אינטגרלית, יפה, שכל בני האדם מתחשבים אלו באלו, ששם יכולה להיוולד האהבה. וזה, רבותי, מקור ההצלחה האמיתי בחיים.