למה אנחנו סובלים, ומתפללים לאלוהים שיושיע אותנו?

אלוהים, בורא, אללה, הטבע או כל שם אחר שניתן לו הוא חוק. כן, חוק.
חוק של אהבה והרמוניה שאפשר לראות אותו בפעולה בהרבה מקומות בעולמנו האכזר – אימא בהיריון, תינוק רך שרק נולד, בעולם החיות, צמחים, דגים , כוכבי לכת וגלקסיות.

אסתר אילייב

מה משותף לכל אלה? כל אלו מותאמים לחוק הזה ולכן חיים בהרמוניה ואהבה. הדשא לא מתאמץ לצמוח, התינוק יודע איך להוולד בלי שאף אחד לימד אותו, האריה והזברה לא חיים בסבל ומרמור למרות שהזברה כנראה תגמור את חייה בקיבתו של האריה. ככה זה, הטבע מושלם.

אז למה אנחנו סובלים ומתפללים לאלוהים שיושיע אותנו? כי אנחנו לא מותאמים לחוק האהבה. אם אנחנו נקפוץ מגג של בניין, זה לא משנה אם אני בן אדם טוב או רע, אם אני דתי או חילוני, אם אני גאה או סטרייט, אנחנו נתרסק על המדרכה ונמות, אף תפילה שבעולם לא תעזור לנו לעקוף את חוק המשיכה. אז הגיע הזמן שנכיר גם בחוק האהבה, חוק הטבע, ונתאים את עצמנו אליו בשביל שנפסיק לסבול. בשביל שוירוסים יפסיקו לאיים על ההורים והילדים שלנו, בשביל שיהיה מספיק לכולם, בשביל שהבנים היפים שלנו יפסיקו למות במלחמות שנאה שאף אחד לא צריך.

החוק הזה דורש מאיתנו דבר מאוד פשוט – התחשבות הדדית, יחס טוב אחד לשני, סבלנות ואהבה. אם נשים את הערכים האלה בראש סדר העדיפויות שלנו אז אנחנו נהיה מותאמים לחוק האהבה והחיים שלנו יראו בהתאם. אנחנו אלה שצריכים להשתנות ולא לקוות שאלוהים ישתנה בשבילנו, יתאים את עצמו לחוקים האגואיסטיים שאנחנו המצאנו.

החיים שלנו כיום מלאים בשנאה, אלימות, השפלה, חוסר התחשבות וקלקול ובגלל זה חוק הטבע מגיב בדרכו בשביל להחזיר אותנו למסלול הנכון, באמצעות וירוסים, מלחמות ועוד תופעות שמרגישות לנו כלא נעימות. אבל הטבע עושה הכל מתוך הרמוניה ואהבה, כמו אימא שדואגת לילדים שלה אבל לילדים זה מרגיש לפעמים שאימא רעה…לא ככה? אנחנו לא נותנות להם לאכול ממתקים ככל העולה על רוחם כי אנחנו מבינות שזה לא בריא להם, אבל לקטקטנים שלנו זה מרגיש באותו רגע כאילו אימא היא התגלמות הרוע בעולם.

אותו הדבר עם הטבע, הוא שילח בנו את הקורונה וירוס כדי להיטיב איתנו, כנגד האגו שלנו שכבר עלה על גדותיו ונהיה בלתי נסבל, שזיהם את הכדור שהוא הבית שלנו, שמשאיר ילדים וקשישים לגווע ברעב, שבאדישות אלגנטית מסתכל מבעד למסך איך אלפים מתים כל יום…

והאמת, עם כל הקושי של ההסגר הביתי עם הילדים, אני לא רוצה שזה ייגמר. אני לא רוצה לחזור למירוץ העכברים חסר התכלית שהיינו בו לפני שקורונה הגיעה ועצרה את הכל. אני רוצה שמתוך הוירוס הזה האנושות תצא לדרך חדשה, ויש לי הרגשה שעד שלא נתאים את עצמנו לכוח הטבע, לחוק האהבה, הוירוס הזה לא ייתן לנו לצאת מהבית

אז אם כבר אלוהים ותפילות, אני הולכת להתפלל היום שייתן לנו שכל להבין את החוק שלו, שייתן לנו לב להרגיש את החוק הזה על בשרינו ושנחיה כולנו ביחד לפני חוקי הטבע, באהבה והרמוניה. ואתם יודעים מה? יש לי הרגשה שאת התפילה הזאת הוא ישמע רק אם נגיד אותה כולנו ביחד, כמשפחה.